לאילת היקרה, כחודש אחרי שהחלטנו על סוף הטיפול אני מרגישה חזקה מתמיד. לא שלא קשה, אבל דברים שאמרת לי מלווים אותי לאורך כל הדרך. פרידה מבן זוג היא דבר עצוב. פרידה עם ילדים אחרי כל כך הרבה שנים היא קשה מנשוא. ועם זאת, לימדת אותי שלא הכול מתפרק, ובמקום מה שכן, אפשר לבנות עתיד חדש וטוב יותר ולהגשים חלומות שלא חשבתי שאוכל אי פעם. אני יודעת היום להביט קדימה בלי לחשוש, ולבנות את עתידי ועתיד ילדי על כתפי הרחבות באומץ ובכוח שלא ידעתי שיש לי. הגעתי אליך שבורה, חסרת בטחון ועם תחושה שאני לא מספיק טובה. הרגשתי מנוצלת על כל העשייה המשפחתית שלי, שלא זכתה להערכה המתאימה. אבל הבנתי, שכל מה שעשיתי היה חלק מהאמת שלי, וההערכה של בן הזוג, אם קיימת או לא, לא היא תקבע אם דרכי נכונה. עד כמה שזה ישמע מוזר, למדתי שאפשר להיפרד באהבה, מתוך עוצמה ובטחון בדרכי, מבלי להיות תלויה בשביעות רצונם של אחרים כדי להיות שלמה עם עצמי. תהליך הפרידה עוד לא נגמר. יש רגעים של עצב, וסביר שעוד יהיו. אך יש לי היום את היכולת לשלוט בתהליך ולכוונו. ואת הכלים לתת לעצב מקום כשצריך, ולהתקדם הלאה בלי ליפול. מורה טוב הוא זה אשר מלמד את תלמידו להסתדר בכוחות עצמו. למספר חודשים היית עבורי מורה שכזו ועל כך שמור לך מקום חם בליבי לעוד שנים ארוכות.
שולחת לך חיבוק חם ותודה ענקית!
Sorry, comments are closed for this post.